שיעור הכנה לראש השנה על פי תורה נ״ד קמא

שיעורים מיוחדים· לפני 12 ימים

שיעור הכנה לראש השנה על פי תורה נ״ד קמא

עמ׳ ריא

שיעור הכנה לראש השנה שניתן כאורח — הרב פותח בתודה לרב צבי ולר׳ חיים על האכסניה — וממשיך את סוגיית תורה נ״ד: ״כיוון שאנחנו עוסקים בתורה נ״ד נמשיך בסוגיה הזאת״, דרך קטע בכוכבי אור (שיחות וסיפורים) של ר׳ אברהם ב״ר נחמן, ״הביאור״. כיוון שרוב הציבור בלי ספרים, הרב פותח בהקדמה: התורה יושבת על ״ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם״, והגמרא אומרת שיוסף יצא מבית האסורים בראש השנה — ומכאן חשבון הביאור, שחלום פרעה היה בליל ראש השנה ו״ויקץ פרעה״ בבוקרו. הקריאה: ״שבראש השנה מתגבר כוח המדמה שבשינה לבלוע ולהעלים את הזיכרון״, והתיקון על ידי יוסף — ״בן פורת: פותר, פרות, אותן אותיות״. ערב ראש השנה הוא העקב, ״נקודת השכחה, עוון עקבי יסובני״, וליל ראש השנה — חלום פרעה, דינים קשים שבלא פתרון יוסף פירושם ״כליה״: הרעב בולע את הטוב ״ולא נודע כי באו אל קרבנה״. הרב מעמיד זאת על הדור: המדמה של האינטרנט וה-AI ״יבלע את כל האנושות עד שבני אדם יהיו חתיכת מחשב״, ״נהפוך להיות השרתים שלהם״ — ״והסיבה שזה לא קורה: הראש השנה של הרבי״. הקושיה שבחלום — פרה רזה שאוכלת שמנה אמורה להשמין — היא עצם החידוש: ״הדבר היחידי שיכול לבלוע את הטוב בלי שיידעו זה המדמה״; הרעב לוקח את הטוב בעצמו ודרך הטוב מעלים אותו, ״הרע היום הוא דרך הטוב, לא רע דרך הרע — הופכים את כל העולם לדמיון״; ולכן ״צריך לקרוא ליצר הרע היום כוח המדמה״, והרבי ״ראה רחוק יותר מכולם״ — כעדות הרב מסאטמר שניצל ברכבת קסטנר. הפתרון: ״הפתרון של החלום זה יסוד תקיעת השופר״ — ״ויקץ פרעה״ הוא סוד כוונות השופר, תירוץ השינה — ויוסף, שבעצמו נבלע בבית האסורים ויצא מהקליפה, הוא שיכול לפתור. הביאור מקשר לכאן את המעשה מזבוב ועכביש: המלך ״רואה בחלום את הנשמה שלו לפני שירדה לעולם״ — ״שני מלכים, מלך המשיח ומלך הסטרא אחרא״ — ומכאן לדיוק בלשון הרבי ״זכרון עולם הבא״: זיכרון הוא של מה שהיה, ו״הבא״ הוא עתיד; ״זה לשון רבנו — מדקדקים בו כמו בספר תורה״. הרב מספר חלום משלו, מהנסיעה הראשונה לאומן לפני 39 שנה, ש״רק עכשיו בראש השנה הזה קצת התחיל להיפתר״: בציון מישהו אומר לו ״טוב שבאת, הרבה זמן חיכיתי לך״ — ״והבן אדם הזה היה אני בעצמי״. זהו הפירוש: ״מה זה זכרון עולם הבא — הוא שוכח את עצמו״, ״שבאת לעולם הזה שכחת מי אתה״; ״החלום של יוסף זה זכרון עולם הבא, החלום של פרעה זה שכחת עולם הבא״, ו״רק הצדיק האמת זכה לפתרון החלום — ועל ידו יכול להשיב את כל העולם בתשובה״. ״דע מאין באת ולאן אתה הולך״ — מי ששוכח נמצא רק באמצע, ״אתה הולך לאותו מקום שבאת ממנו״, ולכן הזיכרון הולך גם לעבר וגם לעתיד, ״הכל דבר אחד״. בעלמא דקשוט שואלים ״מה השם שלך״ — מי אתה — ו״יכול להיות שבחיים לא פגש את עצמו״; ״פתרון החלום זה הפגישה של אדם עם עצמו״ (הקוצקר: ״שאלתי מי אתה — לא הבין את השאלה״); ״הרבי אכפת לו מה לפני ואחרי האמצע״, ״כל החיים שלנו זה הכל בדרך״, כמי שתקוע בגבול פולין. ״אדם שבור בחיים הוא תקוע באמצע״ — קנאה תאווה וכבוד, ״גיהנום זה חלום פרעה, וליל ראש השנה שיא השכחה של כל העולם — אבל יש לנו רבי״. משם: חמש עגילים באוזן אחת בציון וקורא תיקון הכללי, ״יש מקומות יותר יפים מאיתנו — אי אפשר להכחיש״, הפספורט שנשכח, ובדיחת צבי על הגיהנום של הדור — ״העיגול שמסתובב ולא מפסיק״; מי שדרך בציון ״גם ייקח קצת זמן״, אך ״העיגול בסוף ייתן תשובה״; ״תכל׳ס — כל העולם מתכוונים לכסף, חוץ מברסלבערס״. ״ראש השנה זה על התכל׳ס״: ״העקב והראש מתחברים — דנים את העבר ודנים את העתיד — וזה הרבי השיג מתנה״; אומן — ״עקב של העולם, קצה גבול הקדושה״, ״אנחנו בעקב של העקב, בדור עקבות משיחא״. ״החישוב היחידי של בן אדם — איך זה נראה שמה״ (החנות במאה שערים: שקלים ודולרים, ״ויש שיהיה להם גריבנה״), ״נולדים ומתים — הדבר היחיד שאין עליו מחלוקת״, החפץ חיים ״אני בדרך״, ו״הרבי לוקח בן אדם משאול תחתיות ומכניס לו את השכל הזה״ — מזה הצעקות והבכיות בציון. הסיום בשבח ר׳ אברהם ב״ר נחמן — ״ללמוד בלי ביאור הליקוטים זה כמו גמרא בלי רש״י״, ״היה גאון עולם״ — ובסיפור ר׳ שמואל הורביץ שנכנס לרוסיה והציל את כתביו, ״נס משמיים״; ״שנה טובה ומתוקה״.